השיטה שחוסכת כאב ראש פוליטי - אבל לא מקודמת בישראל

מצביעים בבחירות הקודמות. בין שלוש המדינות הדמוקרטיות היחידות שמשתמשות בבחירות ארציות לפרלמנט(צילום: מוטי קמחי)

בניגוד לרוב מדינות העולם, הבחירות בישראל נערכות במתכונת ארצית ללא חלוקה למחוזות בחירה. רק עוד שתי דמוקרטיות ותיקות בעולם עורכות בחירות בשיטה כזאת, ללא מחוזות: הולנד וסלובקיה. האם באמת מדובר בשיטה טובה יותר? והאם לא הגיע הזמן להצטרף לארה"ב, בריטניה ושאר המדינות המתקדמות?

עוד בסדרת "להבין את הבחירות":

הקולות שהולכים לאיבוד

חוק יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות". בכך בעצם מוגדר כי הבוחרים מצביעים לאחת מבין כמה רשימות שמתמודדות על מקום בכנסת וחלוקת המושבים נקבעת לפי הישגיה של כל רשימה בקרב הבוחרים בכל רחבי הארץ, ובהתאם לאחוז החסימה.

בחירות לפרלמנט בצרפת. כל מחוז בוחר נציג אחד(צילום: AFP)

במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם המדינה מחולקת למחוזות בחירה, ובכל אחד מהמחוזות הללו נבחרים בנפרד נציגים לרשות המחוקקת הלאומית. בחלק מהמקרים, מספר מחוזות הבחירה הוא כמספר המושבים בבית המחוקקים וכל מחוז שולח נציג אחד. כך למשל בבריטניה, צרפת וארצות הברית.

עם זאת, במקרים רבים המחוזות גדולים יותר ושולחים כמה נציגים, שמספרם שונה ממחוז למחוז. כך למשל בפורטוגל, שמחולקת ל-22 מחוזות בחירה, מחוז ליסבון הוא הגדול ביותר ובו נבחרים 47 נציגים, ואילו מחוז פורטאלגרה, הקטן ביותר, בוחר שני נציגים בלבד.

במדינות עם מחוזות בגודל לא אחיד מספר הנציגים תלוי במספר התושבים שמתגוררים בו ומתעדכן מפעם לפעם, בהתאם לשינויים בגודל האוכלוסייה. למעשה, בבחירות אצלנו ישראל כולה משמשת כאזור בחירה אחד שבו נבחרים 120 נציגים.

מצביעים בבחירות הקודמות. "חלוקה למחוזות תפחית את הפיצול במערכת המפלגתית בישראל"(צילום: אבי רוקח)

חוקרים סבורים כי חלוקת המדינה למחוזות בחירה עשויה לפתור כמה מהבעיות של המערכת הפוליטית בישראל. "חלוקה למחוזות תפחית את הפיצול המטורף במערכת המפלגתית הישראלית", אמר פרופסור גדעון רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר סגל באוניברסיטה העברית."כשמחלקים את המדינה למחוזות נוצר אחוז חסימה טבעי, שנובע מגודל המחוז. כך למשל, במחוז שבו מצביעים עבור עשרה נבחרים צריך לפחות 10% מהקולות כדי להיבחר. אם הבחירות בישראל ייערכו במחוזות יהיו פחות רסיסי מפלגות וזה יחזק את המפלגות הגדולות".

לפי החוקרים חלוקה למחוזות תגביר גם את ייצוג הפריפריה בכנסת, מכיוון שהיא תחייב בחירה של חברי כנסת שמתגוררים בכל האזורים הגאוגרפיים במדינה. פרופסור רהט הוסיף כי בחירה במחוזות תיצור קרבה גדולה יותר בין הבוחרים לנבחרים. "במצב הנוכחי יש תחושת ריחוק מאוד גדולה בין האזרחים לחברי הכנסת. אבל ברגע שהבוחר מצביע עבור נציג של המחוז שבו האו מתגורר הוא מזהה את אותו הנציג כשליח שלו", הסביר פרופסור רהט.

בחירות ברשות הפלסטינית, ארכיון. ב-2006 היו בחירות לפרלמנט לפי מחוזות

מצד המתנגדים לבחירות אזוריות יש הטוענים כי ישראל היא "מדינה קטנה" ולכן לא ניתן לחלק אותה. מדובר בטענה חסרת בסיס מכיוון שחלוקה למחוזות אינה קשורה לשטח המדינה או למספר תושביה. בדנמרק, שחיים בה כ-5.8 מיליון בני אדם (כ-3 מיליון פחות מישראל), מחולקת לעשרה מחוזות בחירה רב-נציגיים (מחוזות שבוחרים בהם יותר מנציג אחד). סינגפור, ששטחה קטן מזה של גוש דן, מקיימת את הבחירות ב-13 מחוזות. אפילו בבחירות שנערכו ב-2006 למועצה הלאומית הפלסטינית חולקה הרשות הפלסטינית למחוזות בחירה.

אז אם מדובר בשיטה כל כך טובה, למה לא החליטו מלכתחילה בישראל לערוך בחירות אזוריות? התשובה יותר פשוטה ממה שחושבים – כמו הרבה דברים שיטת הבחירות הייתה "סידור זמני" שהפך לקבוע. הסיבה הרשמית לכך שהוחלט להעדיף בחירות ארציות על פני בחירות אזוריות אינה ידועה, אך יש כמה השערות בקרב החוקרים.

יו"ר הרשימה המשותפת מצביע. לא הלכו על מחוזות מחשש שיהיו כאלה עם רוב ערבי(צילום: רויטרס)

"לפני קום המדינה עלו הצעות לקיים שיטת בחירות אזורית, אך המייסדים חששו מהשיטה הזאת מכיוון שכך היו עלולים להיווצר מחוזות עם רוב ערבי - והם רצו למנוע מצב כזה", סיפר פרופסור רהט. ההצעה עלתה שוב אחרי קום המדינה, אך נתקלה בקשיים טכניים. "הבחירות הראשונות נערכו תוך כדי מלחמת העצמאות ואזרחים רבים נשלחו לשדה הקרב, הרחק מהבית. היה קושי לשייך כל אזרח למחוז בחירה ולכן נקבעה שיטה ארצית, שלא שונתה בהמשך".

במהלך השנים עלו מדי פעם הצעות לשילוב ממד אזורי בשיטת הבחירה בישראל, אך הן לא אומצו. ועדת מגידור לבחינת מבנה הממשל הציעה ב-2007 שמחצית מחברי הכנסת ייבחרו ב-17 מחוזות בחירה רב-נציגיים. הצעת חוק שהוגשה בשנת 2008 על ידי כמה חברי כנסת, בהם גדעון סער ואיתן כבל, ביקשה ש-60 ח"כים ייבחרו במחוזות חד-נציגיים (כל מחוז בוחר נציג אחד לכנסת).

גם המכון הישראלי לדמוקרטיה המליץ לא פעם על מעבר לשיטת בחירות אזורית. הם ממליצים שכל 120 חברי הכנסת ייבחרו ב-12 מחוזות, כשמספר הנציגים שייבחרו מכל מחוז ייקבע לפי מספר התושבים בו ויעודכן מדי עשר שנים, בהתאם למפקד האוכלוסין.

אבל למרות שמדי פעם עולה קריאה לשנות את שיטת הבחירה במדינה, נראה שבישראל אין מודעות אמיתית ומלאה ליתרונות של שיטת בחירות עם מרכיב אזורי ולאף גורם במערכת הפוליטית הנושא לא מספיק חשוב כדי לקדם אותו ולשנות את המצב הקיים.