המכתב האחרון של רון ארד

היום יום ראשון (ראש השנה שלנו, אני חושב) 27/09/87

אני מוכרח לומר שאני מאוד משתוקק לראות אתכם (הרבה זמן עבר, שנה נכון?) 
לפעמים אני חולם עליכם אבל משתדל לא לחשוב יותר מדי במשך היום, כדי לא להיות יותר מדי מדוכא.
בדרך כלל בריאותי טובה ואני מרגיש טוב, הם מתנהגים ומתייחסים אליי טוב.

היד שלי משתפרת לאט! לאט, אבל היא תהיה בסדר ביום שאחזור לפעילות מלאה (אם אלוהים והמנהיגים ירצו בכך, בברכת האל וברצונם הטוב של המנהיגים). 

אני מתפלל לכך כל יום שעות רבות ואני מקווה שאתם עושים את אותו הדבר.
אני יודע שזה קשה לבקש אבל נסו לעשות הכל בשבילי.
אני לא יודע איך אבל בבקשה אימרו משהו שם למעלה, למנהיגים שלנו, לממשלה, לכל מי שיכול לעשות משהו להוציא אותי מכאן. 
עשו כמיטב יכולתכם כיוון שלבנון זה לא מקום להיות בו, וכיוון שאני מאוד רוצה לראות את כולכם, שכן אדם לא צריך להיות מוחזק בשבי כשיש אפשרויות אחרות.
עם תקווה ורצון טוב כל דבר יכול לקרות. 

תפעלו כאילו אין זמן, אתם מוכרחים לדבר, אנחנו (השבויים בשני הצדדים) חיינו בידיכם ואנו שמים מבטחנו בכם.
אני מוכרח לומר לך תמי, שעכשיו אני מבין את רצונך לעזור לאסירים (לאו דווקא לשבויי מלחמה), נושא שדיברנו עליו פעמים רבות. 
את יכולה לעשות משהו למען אסירי האירגון הזה, לעזור להם להעביר את הזמן ולחיות מעט יותר טוב (מעט יותר מזון, ספר תפילה כל דבר שאת יכולה לעשות זה משהו!) את לא מתארת לעצמך כמה כל דבר קטן הוא בעל משמעות לאדם בודד ומרוחק. 
את הדברים החשובים ביותר שרציתי לומר לכם כבר כתבתי, אני בסך הכל בסדר ומרגיש בדרך כלל טוב, מתייחסים אליי טוב, אני חייב לבקש ממך  לבנות את הבית שלנו (החדש), תמשיכי לגדל את הילדה שלנו כמיטב יכולתך ( את יכולה לעשות זאת, אני מקווה שאראה את כולכם בקרוב)

רק הסתכלו אחורנית ותראו שעברה שנה ומעט מאוד דברים נעשו, השתדלו לעשות יותר לטובת כולנו ...
אני יודע שזה קשה אבל אימרו למישהו שעלינו לגשר על מחסומי השינאה, הפחד, החסרנות באמצעות איכפתיות , אהבה ורחמים... 
ע'י כך הכל יראה אחרת.

שאלוהים יעזור לנו לראות אחד את השני בקרוב מאוד בשנה החדשה הזו. 
בקרוב יהיה יום כיפור, ואני מתפלל איתכם ביחד שאלוהים יברך את כולנו.
נקווה שהוא יעזור למנהיגים להחליט את ההחלטות הנכונות. 
אני מקווה שאת שומרת על עצמך וכל האחרים גם כן.
אל תוותרי עוד יהיו ימים אחרים .
אני! מנסה לא לוותר כמיטב יכולתי, אני עוצר את נשמתי ומחזיק אצבעות.

אוהב את כולכם לעולם, רון.

------------------------------------------

היום כעבור 20  שנה - שום דבר לא קרה, 
אז בואו נתפלל כולנו לשלומו של רון ארד (כפי שביקש במכתבו), גם בטיפת תקווה שנשארה לנו.
"ריבונו של עולם שמור על עמך ישראל מכל רע, 
שלח רפואה שלמה לכל חולי עמך,
זכה את עמך ישראל שיעזרו זה לזה, 
בטל מעמך ישראל כל גזרות קשות ורעות,
זכה אותנו לקבל את השבוי רון ארד בריא ושלם"

 ונאמר אמן!

 

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים